מאת ד"ר אשר לובוצקי,
עמית מחקר בכיר וממומחי המכון ליחסי ישראל-אפריקה
26 נובמבר, 2025
מבוא:
באוגוסט 2025, ישראל תפתח באופן רשמי שגרירות קבועה בלוסקה, זמביה. בעשור האחרון, זמביה הפגינה עניין רב בחיזוק קשריה עם ישראל, והיא ממקמת את עצמה כאחת המדינות הידידותיות ביותר לישראל באפריקה. למרות שהיחסים הבילטרליים עדיין צנועים בשלב זה, הם טומנים בחובם פוטנציאל להתרחבות משמעותית ולהפוך לברית אסטרטגית. עבור ישראל, ייצוא חומרי הגלם של זמביה עשוי לסייע בביסוס שרשרת אספקה הכרחית לתעשיותיה, ומיקומה הגיאוגרפי של זמביה – בלב אפריקה המרכזית והדרומית ולאורך פרויקט מסדרון לוביטו בהובלת ארה"ב – מעניק לישראל דריסת רגל גיאופוליטית חשובה באזור המעורר עניין עולמי הולך וגובר.
הפניית המבט של ישראל לאפריקה: סוגיה של ביטחון לאומי
על אף שמעמדן עדיין שולי יחסית לעומת סדרי העדיפויות האחרים של מדיניות החוץ של ישראל, הקשרים עם אפריקה התחזקו משמעותית בעשור האחרון. מאז 2016, חידשה או ייסדה ישראל קשרים דיפלומטיים עם מספר מדינות אפריקאיות (גינאה, צ’אד, מרוקו וסודאן); פתחה שגרירויות חדשות ברואנדה ובמרוקו; פתחה משרדי סחר בניירובי ובאקרה; ונערכו חמש ביקורים רמי-דרג של ראש הממשלה נתניהו. לפרק זמן קצר אף חזרה ישראל למעמד של משקיפה באיחוד האפריקאי.
חשוב מכך, הקשרים עם מדינות אפריקה נותרו יציבים גם במהלך מלחמת ישראל–חמאס. למרות עוינות פומבית מצד ממשלות מסוימות, ובראשן דרום אפריקה, אף מדינה אפריקאית לא ניתקה קשרים דיפלומטיים עם ישראל. בכירים ישראלים ערכו ביקורים ברואנדה, אתיופיה, גאנה, גבון ומלאווי במהלך הלחימה, ורוב מדינות אפריקה נקטו עמדה של ניטרליות מעשית, ונמנעו מחרמות או סנקציות — בניגוד לחלקים באירופה או אמריקה הלטינית. דעת הקהל במדינות אפריקה רבות, ובמיוחד בקרב נוצרים, הפגינה את רמות התמיכה הגבוהות ביותר בישראל ברחבי העולם במהלך המלחמה.
ההכרה בירושלים באפריקה כנכס דיפלומטי ואסטרטגי הולכת ומתבססת לאורך זמן. בשלבים הראשונים של המלחמה, הפעילות הדיפלומטית של ישראל התמקדה באופן טבעי בארה״ב ובבעלות בריתה המרכזיות. אך מגמה זו החלה להשתנות עם החרפת התקפות החות'ים, שהפכו את אפריקה — ובמיוחד את אזור הקרן והמזרח — לרלוונטיים הרבה יותר לחישובי הביטחון של ישראל מדרום.
גם שינויי כוח אדם תרמו למגמה זו. בנובמבר 2024 מונה גדעון סער לשר החוץ, ושארן השכל לסגניתו. שניהם הציבו את הרחבת הקשרים עם אפריקה בעדיפות גבוהה. תוך חצי שנה בלבד, נערכו ארבעה ביקורים רשמיים ביבשת: השכל ביקרה בגאנה (ינואר), מלאווי (אפריל) וגבון (מאי), וסער ביקר באתיופיה (מאי). אחת מיוזמותיו המרכזיות של סער הייתה ההחלטה לפתוח שגרירות קבועה בזמביה — השגרירות ה-11 של ישראל באפריקה שמדרום לסהרה וה-13 ביבשת כולה.
זמביה–ישראל: שותפות רבת שנים
הקשרים בין זמביה לישראל ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, ונעו בין שיתופי פעולה לבין ניתוק יחסים. נשיאה המייסד של זמביה, קנת קאונדה, העריץ את המודל הישראלי לפיתוח שיתופי, וברך על הסיוע הישראלי בתחומי החקלאות ותוכניות ההתיישבות. קאונדה אף הכריז כי "רק שיתופי הפעולה שבהם מעורבים הישראלים [בניגוד למדינות אחרות] ראויים להיקרא כך", וכי היוזמות הישראליות הן "הישג הראוי להערכה של המדינה כולה". עם זאת, לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, החל קאונדה להתקרב לעמדות פרו-ערביות, ובסמוך למלחמת יום הכיפורים ב-1973, ניתקה זמביה את יחסיה עם ישראל.
היחסים חודשו בשנת 1991, כאשר מדינות רבות באפריקה חידשו את קשריהן עם ישראל בעקבות סיום המלחמה הקרה והשקת תהליך השלום האזורי במזרח התיכון. מאז, שיתוף הפעולה הלך והתרחב בהדרגה. בשנת 2015 פתחה זמביה שגרירות קבועה בתל אביב, במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה בתחומי הטכנולוגיה והביטחון. צוות השגרירות כלל גם נספח צבאי. נשיא זמביה דאז, אדגר לונגו, ביקר בישראל ב-2017 ואמר: "ישראל היא חלוצה באינסטינקט ההישרדות... עם מגזרים פורחים של חינוך, חקלאות ותקשוב, ואנו יכולים ללמוד מהם." בתקופה זו, תמכה זמביה גם במאמצי ישראל לשוב למעמד של משקיפה באיחוד האפריקאי.
אירועים חשובים נוספים כוללים את שליחת משלחת הומניטרית ישראלית למשבר הכולרה בזמביה בשנת 2018, והצגת מערכות נשק ישראליות בצבא זמביה בשנת 2021. בשנת 2023, ביקר נשיא זמביה, האקאינדה היצ'ילמה, בישראל במטרה להעמיק את שיתופי הפעולה, במיוחד בתחום החקלאות. במהלך הביקור נחתמו הסכמים רבים בתחומי הרפואה, התקשורת והתרבות.
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שמרה זמביה על יחסים ידידותיים עם ישראל, גינתה את חמאס, ונמנעה מהצטרפות להחלטות ביקורתיות באו״ם. בתחילת 2025, קיבלה זמביה בברכה את החלטת ישראל לפתוח שגרירות קבועה בלוסקה. שר החוץ הזמבי מולאמבו האימבה הדגיש את "הקשרים הדו-צדדיים ארוכי השנים מאז 1964", והצהיר כי השגרירות "תחזק את שיתוף הפעולה אף יותר". בפורום הגלובלי של AJC באפריל, חזר הנשיא היצ'ילמה על מחויבותו לעומק הקשרים בין זמביה לישראל והודיע כי לוסקה תארח פסגת אגריטק אפריקאית–ישראלית–אמריקאית. ביוני ביקר האימבה בישראל ונפגש עם שר החוץ גדעון סער — כולל עצירה יוצאת דופן בשומרון, שם נפגש עם מנהיגי המתיישבים.
ישראל–זמביה: לקראת ברית אסטרטגית
עבור שתי המדינות, השותפות טומנת בחובה ערך אסטרטגי ברור. זמביה היא יצואנית מרכזית של נחושת ומינרלים חיוניים נוספים כגון מנגן וקובלט – משאבים חיוניים לתעשיות הביטחוניות, הטכנולוגיות והבנייה של ישראל. אף על פי שהייבוא הישראלי מזמביה כיום קטן (מוערך בכ-1–3 מיליון דולר בשנה), בכירים בזמביה עודדו בפומבי את הרחבת ההיקף. גיוון שרשראות האספקה עם שותפות אמינות הוא חיוני לעמידותה הכלכלית של ישראל בטווח הארוך, במיוחד נוכח סנקציות או חרמות גלובליים אפשריים.
מן העבר השני, זמביה רואה תועלת ברורה בטכנולוגיות הישראליות בתחומי החקלאות, המים, הרפואה, הפינטק והביטחון. כיום ישראל מייצאת לזמביה סחורות בשווי של עשרות מיליוני דולרים בשנה, אך עם תמריצים מתאימים, היקף הסחורות והשירותים יכול לגדול משמעותית. הצמיחה היציבה של הכלכלה הזמבית – הצפויה להגיע ל-6% בשנת 2025, הביצועים החזקים ביותר בארבע השנים האחרונות – יחד עם חברותה של זמביה באזור הסחר החופשי הכלל-אפריקאי (AfCFTA), הופכים אותה ליעד אטרקטיבי עבור משקיעים ישראלים המעוניינים בגישה לשווקים האזוריים.
באופן מיוחד, תחומי החקלאות, הבריאות והביטחון בולטים כאזורים בעלי פוטנציאל רב לצמיחה ולשיתוף פעולה. בתחום הביטחון, ישראל יכולה לסייע לזמביה להיערך להתפשטות ג'יהאדיסטית אפשרית ממוזמביק ומה-DRC, ולשפר את יכולותיה בהגנה על גבולות, שמירת שלום ומשימות הומניטריות. עם שטחים חקלאיים נרחבים אך לא מנוצלים ואוכלוסייה ברובה חקלאית, לזמביה יש הרבה מה להרוויח מהטכנולוגיות החקלאיות של ישראל. חברות אגריטק ישראליות החלו לפעול בזמביה, ולמרות המלחמה המתמשכת, כ-130 סטודנטים זמביים החלו באוקטובר 2024 תוכנית הכשרה חקלאית בת 11 חודשים בישראל. בנוסף, זמביה מבצעת רפורמות במערכת הבריאות הציבורית שלה – שנפגעה מקיצוצים בתקציב USAID – וייתכן שתפנה למומחיות הישראלית.
יתרה מזאת, הממשלה הזמבית נקטה לאחרונה צעדים משמעותיים להתמודדות עם שחיתות וניהול כושל. לדוגמה, היא פתחה בסדרת רפורמות ממוקדות במאבק בשחיתות במערכת הבריאות. לאחר חקירה של שגרירות ארה"ב בשנת 2024 שחשפה גניבה שיטתית וניהול לקוי של אספקת תרופות, פתחה זמביה במבצע ניקוי כולל. מוקד מרכזי היה סוכנות התרופות והציוד הרפואי של זמביה (ZAMMSA), הגוף האחראי על רכש והפצת תרופות. הממשלה פירקה את דירקטוריון הסוכנות, השעתה בכירים והחילה מערכות מתקדמות למעקב אחר מלאי. מבצע אכיפה כלל-ארצי נגד גניבת תרופות הביא לעשרות מעצרים והרשעות. צעדים אלה משקפים התחייבות הולכת וגדלה לשקיפות ולאחריותיות, במיוחד בתחומים שמעניינים שותפים ישראלים, כמו בריאות ותרופות.
מבחינה גיאופוליטית, מעורבותה של זמביה במסדרון לוביטו, המגובה על ידי ארה"ב, מיישרת קו עם האינטרסים המערביים. עבור ישראל, בניית השפעה בפרויקטים כאלה מחזקת את ערכה כשותפה אזורית מול וושינגטון. בנוסף, חיזוק הקשרים עם זמביה ואנגולה – שתי מדינות מרכזיות/דרומיות באפריקה הידידותיות לישראל – עשוי לאזן את הדומיננטיות האזורית של דרום אפריקה ולעודד גישה פחות עוינת כלפי ישראל באזור.
סיכום
זמביה הפכה לאחת מהשותפות האמינות ביותר של ישראל באפריקה. פתיחתה של שגרירות ישראלית קבועה בלוסקה מסמנת רגע מכריע בביסוס הברית הזו. הרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות עשויה לסייע בביטחון שרשראות אספקה חיוניות, בחיזוק העמידות הכלכלית של ישראל, בהקרנת השפעה פרו-ישראלית ברחבי אפריקה הדרומית, ובהעמקת שילובה של ישראל ביוזמות תשתית אסטרטגיות בהובלת ארצות הברית.
על המחבר
ד"ר אשר לובוצקי הוא עמית הוראה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת יוסטון. לד"ר לובוצקי תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת אינדיאנה, תואר שני מאוניברסיטת בר-אילן ותואר ראשון מאוניברסיטת חיפה. תחומי ההוראה והמחקר של ד"ר לובוצקי מתמקדים ביחסי ישראל–אפריקה בעבר ובהווה, בהיסטוריה של היהדות באפריקה ובמדיניות החוץ של ישראל, תוך דגש על מעמדה ותדמיתה הבינלאומית.
הדעות המובעות אינן משקפות בהכרח את עמדותיו של מכון ישראל–אפריקה, חברי הדירקטוריון, חברי המועצה המייעצת או התורמים. הכותבים מפרסמים במסגרת מכון ישראל–אפריקה על דעת עצמם ובכפוף לאחריותם האישית בלבד.
