נייר מדיניות מאת צפריר אסף ויובל דרי הסוקר את המעורבות הדיפלומטית והכלכלית הצנועה של ישראל באפריקה. חרף קשרים דיפלומטיים עם 46 מדינות, הייצוא וההשקעות של ישראל באפריקה נותרו נמוכים. ההמלצות המרכזיות כוללות מינוי שליח מיוחד לאפריקה, חתירה להצטרפות לאזור הסחר החופשי היבשתי האפריקאי (AfCFTA), הגדלת ייצוא השירותים, קידום חדשנות טכנולוגית והגדלת ההשקעות הישירות. ישראל מפסידה למדינות מתחרות, כגון תורכיה, פינלנד ואיחוד האמירויות ומומלץ לאמץ גישה אסטרטגית וארוכת טווח, בדומה לגישת מדינות אלה ומדינות רבות נוספות אשר פעילות באפריקה בהיקף משמעותי.
ד"ר אירית בק מנתחת את המאפיינים ההיסטוריים והנוכחיים של יחסי ישראל עם מדינות יבשת אפריקה ואת דפוסי התמיכה בישראל בארגון האומות המאוחדות בהקשר של היבשת האפריקאית. בתוך כך, ד"ר בק מציגה סקירה רחבה של מערכת היחסים בין הצדדים לאור האירועים האחרונים כדוגמת הסכמי אברהם והמלחמה שהחלה בעקבות מתקפת החמא"ס ב- 7 באוקטובר, 2024.
במאמר משותף של המכון ליחסי ישראל-אפריקה ומכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) סוקר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לתורכיה, את פעילותה רבת השנים של תורכיה באפריקה. במאמר ניתן להיווכח כיצד תורכיה מינפה מעורבות צבאית וכלים של עוצמה רכה, תוך הקפדה על הענקת יחס מכבד לשותפות האפריקניות שלה, להשפעה גוברת והישגים מדיניים לא מבוטלים. המאמר המלא זמין באנגלית בלבד.
היחסים בין מרוקו לישראל הם ייחודיים באזור ויש להם פוטנציאל משמעותי לצמיחה והשפעה חיובית מעבר לגבולות שתי המדינות, במיוחד באפריקה. אל"ם (מיל') ד"ר ערן לרמן, סגן ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), ונסימה קרוואד, עוזרת מחקר במכון ליחסי ישראל-אפריקה, חקרו את מערכת היחסים רבת השנים והפנים בין המדינות, הצביעו על דרכים פוטנציאליות להעמקתם וכן על האפיקים האפשריים לשיתוף פעולה בין המדינות ברחבי אפריקה.
היחלשות במעמדן של ארה"ב וצרפת בחלקים רחבים של אפריקה ועליית השפעתה של רוסיה, במיוחד באזור הסאהל ומרכז אפריקה, מהווה שינוי דרמטי ביחסי הכוחות בין המעצמות באפריקה, מתווספת לחוזקתה הכלכלית המתעצמת של סין ביבשת, ומציבה אתגר נוסף לדומיננטיות האמריקאית בעיצוב הסדר הבינלאומי. עליית קרנה של רוסיה באפריקה מגיעה דווקא על רקע הצורך האפריקאי הגובר בסיוע ביטחוני נגד איומי הג'אהד העולמי הגוברים ביבשת ואכזבה מהאפקטיביות של הסיוע המערבי בהקשר זה. מבחינת ישראל, העובדה כי מדינות רבות באפריקה פונות לרוסיה בשל אתגרים ביטחוניים הנובעים מהתחזקות הג'אהד העולמי ביבשת וכי ישראל עצמה מסוגלת גם כן להעניק סיוע בתחום זה, מהווה דווקא הזדמנות להפגין ערכיות בעיני ארה"ב ובמקביל לחזק את מעמדה של ישראל ביבשת.
מסמך זה מספק בחינה מעמיקה של הנוף הפוליטי והכלכלי הנוכחי של אוגנדה, ומעניק למתעניינים באוגנדה סקירה מקיפה של הזדמנויות ההשקעה המבטיחות כמו גם של הסיכונים הפוליטיים הנלווים. בנוסף, הוא מספק הערכה של חלק מן המגזרים שבהם היו מעורבות חברות ישראליות ומזהה תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה ופיתוח על מנת לקדם קשרים בילטרליים חזקים יותר בין אוגנדה לישראל.