מחקרים ומסמכי מדיניות
קווי תעופה בין ישראל לאפריקה: תמונת מצב והמלצות
סימון סרוסי, דניאל סאקה בומבה ודר' אן-סופי סבן-בקאש בוחנים את החשיבות האסטרטגית של נתיבי התעופה בין ישראל לאפריקה, תוך הדגשת הגורמים ההיסטוריים, הכלכליים והגיאופוליטיים המשפיעים על קשרים אלו. הנייר מדגיש את תפקידה של התעופה ככלי להקרנת עוצמה, חיזוק תהליכי הגלובליזציה והעמקת הקשרים הדיפלומטיים.
ביטחון מזון מדרום לסהרה
איך מגדירים ביטחון מזון? מהי תמונת המצב של ביטחון מזון באפריקה שמתחת לסהרה והאם היא חמורה יותר מאשר בשאר העולם? מה הפתרונות האפשריים ואיך ישראל יכולה לשחק תפקיד? דר' משה טרדימן, עמית המכון, בסקירה מקיפה בנושא
גשר על פני מים סוערים: היחסים הכלכליים בין ישראל למדינות אפריקה תת-סהרה בעידן המידע (2000-2024)
נייר מדיניות מאת צפריר אסף ויובל דרי הסוקר את המעורבות הדיפלומטית והכלכלית הצנועה של ישראל באפריקה. חרף קשרים דיפלומטיים עם 46 מדינות, הייצוא וההשקעות של ישראל באפריקה נותרו נמוכים. ההמלצות המרכזיות כוללות מינוי שליח מיוחד לאפריקה, חתירה להצטרפות לאזור הסחר החופשי היבשתי האפריקאי (AfCFTA), הגדלת ייצוא השירותים, קידום חדשנות טכנולוגית והגדלת ההשקעות הישירות. ישראל מפסידה למדינות מתחרות, כגון תורכיה, פינלנד ואיחוד האמירויות ומומלץ לאמץ גישה אסטרטגית וארוכת טווח, בדומה לגישת מדינות אלה ומדינות רבות נוספות אשר פעילות באפריקה בהיקף משמעותי.
ישראל ואפריקה: האו"ם ודפוסי היחסים של ישראל עם אפריקה
ד"ר אירית בק מנתחת את המאפיינים ההיסטוריים והנוכחיים של יחסי ישראל עם מדינות יבשת אפריקה ואת דפוסי התמיכה בישראל בארגון האומות המאוחדות בהקשר של היבשת האפריקאית. בתוך כך, ד"ר בק מציגה סקירה רחבה של מערכת היחסים בין הצדדים לאור האירועים האחרונים כדוגמת הסכמי אברהם והמלחמה שהחלה בעקבות מתקפת החמא"ס ב- 7 באוקטובר, 2024.
ההשפעה הגוברת של תורכיה באפריקה
במאמר משותף של המכון ליחסי ישראל-אפריקה ומכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) סוקר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לתורכיה, את פעילותה רבת השנים של תורכיה באפריקה. במאמר ניתן להיווכח כיצד תורכיה מינפה מעורבות צבאית וכלים של עוצמה רכה, תוך הקפדה על הענקת יחס מכבד לשותפות האפריקניות שלה, להשפעה גוברת והישגים מדיניים לא מבוטלים. המאמר המלא זמין באנגלית בלבד.
"ברית אברהם" באפריקה? עליית השפעתה של איחוד האמירויות ביבשת והשלכות לישראל
ד"ר אשר לובוצקי, עמית מחקר במכון ליחסי ישראל-אפריקה סוקר את מעורבות איחוד האמירויות ביבשת אפריקה, מצביע על האינטרסים המשותפים לישראל ולאיחוד האמירויות ביבשת ואיך שיתוף פעולה בין המדינות יכול להוות מכפיל כוח משמעותי להשגת אותם אינטרסים.
מערכת היחסים המרוקנית-ישראלית: אופקים חדשים והסיכויים לשיתוף פעולה באפריקה
היחסים בין מרוקו לישראל הם ייחודיים באזור ויש להם פוטנציאל משמעותי לצמיחה והשפעה חיובית מעבר לגבולות שתי המדינות, במיוחד באפריקה. אל"ם (מיל') ד"ר ערן לרמן, סגן ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), ונסימה קרוואד, עוזרת מחקר במכון ליחסי ישראל-אפריקה, חקרו את מערכת היחסים רבת השנים והפנים בין המדינות, הצביעו על דרכים פוטנציאליות להעמקתם וכן על האפיקים האפשריים לשיתוף פעולה בין המדינות ברחבי אפריקה.
מדינת ישראל ויבשת אפריקה: תועלות מחיזוק היחסים הכלכליים
מחקר הבוחן את התועלות הפוטנציאליות שעשויות לנבוע מחיזוק היחסים הכלכליים בין ישראל לאפריקה. המחקר, שנערך על ידי קרן מנומדין וארגון המחקרים הכלכליים Oxford Economics, מצא שלמרות שהיחסים ושיתופי הפעולה הכלכליים בין ישראל ומדינות אפריקה כיום מוגבלים, העמקתם יכולה להניב תועלת לכל הצדדים המעורבים.
מאבקי המעצמות באפריקה: סין ורוסיה דוחקות את רגלי מעצמות המערב, שמנסות לגבש מדיניות חדשה ליבשת
היחלשות במעמדן של ארה"ב וצרפת בחלקים רחבים של אפריקה ועליית השפעתה של רוסיה, במיוחד באזור הסאהל ומרכז אפריקה, מהווה שינוי דרמטי ביחסי הכוחות בין המעצמות באפריקה, מתווספת לחוזקתה הכלכלית המתעצמת של סין ביבשת, ומציבה אתגר נוסף לדומיננטיות האמריקאית בעיצוב הסדר הבינלאומי. עליית קרנה של רוסיה באפריקה מגיעה דווקא על רקע הצורך האפריקאי הגובר בסיוע ביטחוני נגד איומי הג'אהד העולמי הגוברים ביבשת ואכזבה מהאפקטיביות של הסיוע המערבי בהקשר זה. מבחינת ישראל, העובדה כי מדינות רבות באפריקה פונות לרוסיה בשל אתגרים ביטחוניים הנובעים מהתחזקות הג'אהד העולמי ביבשת וכי ישראל עצמה מסוגלת גם כן להעניק סיוע בתחום זה, מהווה דווקא הזדמנות להפגין ערכיות בעיני ארה"ב ובמקביל לחזק את מעמדה של ישראל ביבשת.
אוגנדה: מבט לעתיד/ דר' אירית בק (אנגלית)
מסמך זה מספק בחינה מעמיקה של הנוף הפוליטי והכלכלי הנוכחי של אוגנדה, ומעניק למתעניינים באוגנדה סקירה מקיפה של הזדמנויות ההשקעה המבטיחות כמו גם של הסיכונים הפוליטיים הנלווים. בנוסף, הוא מספק הערכה של חלק מן המגזרים שבהם היו מעורבות חברות ישראליות ומזהה תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה ופיתוח על מנת לקדם קשרים בילטרליים חזקים יותר בין אוגנדה לישראל.